פסק-דין בתיק תא"מ 27458-08-10

מבוא

1. לפניי תביעה כספית בהליך של סדר דין מהיר בסכום של 8,500 ש"ח, בגין דמי תיווך.
2. תמצית טענת הנתבע הינה שהתובע אינו זכאי לדמי תיווך כיון שההסכם היה מותנה בכך שניתן לבצע הרחבה בדירה. נטען שהתובע הוא שבדק עבור הנתבע את המצב התכנוני, ועל יסוד המידע שמסר, רכש הנתבע את הדירה. רק בדיעבד התברר לנתבע לטענתו, שאין אפשרות לבצע את ההרחבה המבוקשת, ולפיכך הדירה כלל אינה מתאימה לצרכיו.
3. ראשיתה של התביעה שלפני בהתנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה על ידי הנתבע בטענת כשלון תמורה. ביום 1.12.2010 החליט כב' הרשם (כתוארו אז) נ' פלקס, לקבל את ההתנגדות בשל אי התייצבותו של התובע לדיון.
4. אקדים ואציין כי  לאחר עיון בראיות הצדדים ובטענותיהם, מצאתי שיש לקבל את התביעה..
5. נימוקי פסק הדין יובאו בתמצית כמצוות תקנה  214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 .

גרסת התובע

6. התובע, מתווך במקצועו, טען שפעל  כמתווך מטעם הנתבע ואשתו, לרכישת דירה ברחוב דב בר יקר 412 בירושלים (להלן- "הדירה"). ביום 17.1.2010 נחתם בין הצדדים הסכם שירותי תיווך במקרקעין, וביום 25.1.2010 נחתם הסכם מכר בין בעלי הדירה  לבין הנתבע ואשתו. במעמד זה מסר הנתבע לתובע המחאה בסך של 8,500 ש"ח עבור דמי התיווך.

7. לטענת התובע, לא הבטיח לנתבע שקיימת אפשרות תכנונית להרחבה בדירה.  נטען שאילו הייתה התחייבות למצב תכנוני מסויים, היה הדבר מוצא את ביטויו בהסכם התיווך או בהסכם המכר.
8. עוד נטען כי היה באפשרותו של הנתבע לבדוק את המצב התכנוני של הדירה לפני חתימת הסכם המכר, במיוחד בשים לב לכך שמיום חתימת הסכם התיווך עד יום חתימת הסכם המכר חלפו כשבועיים ימים. התובע הפנה לעדותה של אם הנתבע, לפיה בדק התובע את האפשרות להרחבת הדירה רק כשבוע לאחר חתימת הסכם המכר.
9. התובע הוסיף וטען כי הנתבע אישר את חתימתו על הסכם התיווך, והודה שקרא אותו לפני שחתם על הסכם המכר.

גרסת  הנתבע

10. בהתנגדות לביצוע שטר, טען הנתבע כי התובע פרסם באתר אינטרנט את הדירה למכירה, וציין שישנה אפשרות להרחבה בשטח של כ-10 מ"מ ומחסן בגודל זהה. הנתבע צירף את העתק הפרסום.
11. לטענת הנתבע, בשיחה שקיים עם התובע, אישר לו הלה את הפרסום האמור.
12. ביום 21.1.2010 נפגש הנתבע עם המוכרים, אשר טענו כי אין בידיהם את אישור ההרחבה של התב"ע, אך נאמר לו שקיים אישור בעירייה.
13. הנתבע תיאר בסיכומיו שהוא ובני משפחתו הביעו את רצונם לרכוש את הדירה בתנאי לכך שקיימת אפשרות להרחבה, וביקשו לוודא זאת לפני החתימה על הסכם המכר. לטענתם התובע ביקש להחיש את החתימה על הסכם המכר, ועל כן הציע לנתבע לפנות אל העירייה בעצמו על מנת לוודא כי קיים אישור להרחבה. הנתבע הסכים לטענתו לחתום על ההסכם רק לאחר שהתובע מסר לו שעל פי בדיקה שערך התובע בעירייה, מתירה  התב"ע לבנות בדירה חדר נוסף ומחסן, ואף מסר לו שמחיר אגרת היתר הבנייה הוא 150 ש"ח למ"ר.
14. לטענת הנתבע אמר לו התובע שלא עלה בידו לצלם את העמודים הפנימיים של התוכנית מפאת גודלם, ועל כן מסר לתובע מספר עמודים שצילם מהתב"ע.

15. כשבוע לאחר החתימה על הסכם המכר, התברר לנתבע שלדירה אישור לבנייה של מרפסת לא מקורה בלבד.  עוד התברר לנתבע, שהוברר לו שניתן היה לצלם את התוכנית במלואה בקלות יתרה, בניגוד למה שמסר לו התובע. לאחר שהתוודע למצב אישורי הבנייה, פנה הנתבע למוכרים וביקש לבטל את הסכם המכר, בטענה כי מדובר במקח טעות. במקביל ביטל הנתבע את השטר שמסר למתווך.
16. הנתבע טען שהתובע נהג בהטעייה מכוונת על מנת להאיץ את העסקה ואת קבלת דמי התיווך. עוד טען הנתבע שהדירה שנרכשה אינה תואמת את דרישתיו, לפיכך, עסקינן בכשלון תמורה.